#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. אמר רב יהודה אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן. מי הוא האומר, ומדוע אינו נאמן? 	"רבא אמר דאמר לוה וכדרב הונא אמר רב שאמר מודה בשטר שכתבו אין המלוה צריך לקיימו ופרש""י דלא עביד איניש דכתב ומסר בלא הלואה.<br>אביי אמר דאמר מלוה וכגון שחב לאחרים בהודאה זו שהיו נושים בו ואין לו מה להגבותם והיו רוצים לגבות חוב זה.<br>רב אשי אמר דאמרי עדים ומיירי אפילו דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר וכדרב כהנא שאמר שאסור לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו וכי אמרי חתמנו אינם נאמנים להרשיע את עצמם <sup>כא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כא.  כתב הרא""ש שאם אמרו העדים שלא ידעו בשעה שחתמו שהיה שטר אמנה ושוב נתברר להם נאמנים.</span>"	כתובות יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. מדוע אין המלוה נאמן לומר שהשטר אמנה 1) במיגו דאי בעי מחיל ליה 2) במיגו דאי בעי קלתיה? 	"תירצו התוס' (ד""ה וכגון ):<br>1) א. דלאו מיגו הוא דשמא אין דעתו למחול ולהפסיד חובו, דעכשו שאומר אמנה הוא לא מפסיד מידי כיון שאין הלוה גזלן.<br>ב. אם נאמר דמכירת שט""ח אינו אלא מדרבנן הוה אתי שפיר, דמצינן למימר דדווקא מוכר שט""ח דהוי מדרבנן, יכול למחול<br>אבל בנושה בחבירו דחייב לו מן התורה אינו יכול למחול. ג. וי""מ דדוקא במוכר שט""ח יכול למחול שקדם חובו של מוכר אבל בנושה בחבירו שקדם חובו לחוב של חבירו אינו יכול למחול.<br>2) א. דהכא איתחזק בבי דינא, דאמרינן בסנהדרין שלאחר שהתחזק בב""ד אי בעי קלתיה לא אמרינן. ב. הכא מיירי כשהשטר הוא ביד שליש."	כתובות תוס' יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. האם הוה עולה להשהות: 1) שטר פרוע 2) ספר שאינו מוגה? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה זמנין) שלהשהות השטר עד שמקבל את שכר הסופר לכו""ע מותר. ונחלקו ריב""ל ורב כהנא אם הוה עולה אם משהה אותו לאחר שנפרע שכר הסופר <sup>כב</sup>.<br>2) עד ל' יום מותר להשהותו, מכאן ואילך אסור להשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה. ופרש""י (ד""ה ספר שאינו מוגה) תורה נביאים וכתובים <sup>כג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כב.  ובר""ן נראה דפליג וס""ל דמ""ד שהווי עולה זה גם עד שיפרע שכר הסופר. והרא""ש כתב כתוס'.
<br>כג.  כתב הרא""ש דאפשר שפרש""י כן משום דבימי רב אמי לא היו להם כתובים ספרים אחרים ולא למעט ספרים המצויים לנו כעת, דאם נמצא טעות בגמ' או בספר מהפוסקים יבוא לידי טעות ואין עולה גדולה מזו.</span>"	כתובות יט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. מה הדין ומדוע בעדים החתומים על השטר שאמרו: 1) אמנה היו דברינו 2) מודעא היו דברינו 3) תנאי היו דברינו? 	"1) לכו""ע אינם נאמנים, לר""נ דלא אתי על פה ומרע ליה לשטרא, ולמר בר רב אשי משום שאין אדם משים עצמו רשע.<br>2) לרב נחמן אינם נאמנים, דלא אתי על פה ומרע ליה לשטרא. מר בר רב אשי אמר שנאמנים משום שניתן לעדים לכותבו משום שמצילים אנוס מאונסו.<br>3) אמר רב נחמן שהם נאמנים שתנאי מילתא אחריתי היא ואינם עוקרים את השטר, וצריכים לקיים את התנאי כדי לקיים את המכר."	כתובות יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי. מה הדין להלכה ומדוע?	הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע שאמר שהעד אחד באומרו שהיה תנאי עוקר את חתימת ידו, דאית לן דתנאי מילתא אחריתי היא ושטרא ממילא מתעקר נמצא שאין בשטר חתום אלא עד אחד, ואין השטר מקויים עד שהמוכר יקיים את התנאי שהתנה עם הלוקח בעל פה בשעת המכירה.	כתובות יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. שנים שהיו חתומים על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו ויש עדים אחרים שכתב ידם הוא זה. מה דין השטר ומדוע?	"לרב ששת כשר וגובים בו שהכחשה תחילת הזמה הוא וצריך להכחיש את העדים בפניהם וכאן שכבר מתו אי אפשר להכחישם. לרב נחמן אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ולא גובים בשטר אך גם לא קורעים אותו ואי תפיס מידי לא יוציאו ממנו, דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי וממונא בחזקת היכא דקאי. ולרשב""א (בתוד""ה ואוקי ממונא) לא מיירי בתפיסה אלא בשובר, ומעמידים הממון בחזקתו ומחזיקים עדי השובר בכשרים ופטור מלשלם."	כתובות יט: - כ. ותוס'		
